מחקר שיצא לפני מספר שנים, מוכיח את מה שאנו כבר יודעים ברפואה ההוליסטית: מדענים מצאו שזכרונות מקודדים ישירות בד.נ.א ויכולים לעבור מדור לדור.
כך, אדם יכול לסבול מפוביה לא רק משום שלו עצמו היתה חוויה טראומטית, אלא יתכן שהפוביה נוצרה משום שלאחד מאבותיו היתה חוויה טראומטית, שקודדה ישירות לד.נ.א שלו ועברה מדור לדור עד לאותו אדם.

זכרונות יכולים להיות מועברים לדורות הבאים באמצעות שינויים גנטיים המאפשרים לצאצאים לרשת את חוויות אבותיהם הקדומים.

מדענים הניחו זמן רב כי זכרונות וחוויות עוברות או באמצעות העברת והוראת המידע אל הדורות הבאים, או באמצעות חוויות אישיות.

המחקר הזה, לעומת זאת, הראה, כי חלק מהמידע יכול לעבור בתורשה דרך שינויים כימיים שקורים בד.נ.א.

החוקרים (באוניברסיטת אמורי שבאטלנטה) מצאו שעכברים מסוגלים להעביר לצאצאיהם מידע שנלמד על חוויות טראומטיות או מלחיצות.
במקרה זה – מדובר בפחד מריח פריחת הדובדבן.
במחקר, החוקרים השתמשו בהלם חשמלי על מנת ליצור אצל העכברים פחד מפריחת דובדבן, וזאת לפני שאפשרו להם להתרבות.
בבוא הזמן, הצאצאים הראו תגובות פחד לריח פריחת הדובדבן לעומת ריחות נייטרליים שהריחו, וזאת למרות שמעולם לא נתקלו בריחות האלו בעבר. גם הדור הבא הראה תגובות דומות. זה קרה גם כשהצאצאים נולדו בהפרייה מלאכותית.

החוקרים מצאו שגם אצל העכברים המקוריים שאומנו לפחד וגם אצל צאצאיהם היו שינויים מבניים באיזורים במוח האחראיים לזיהוי ריחות.
הד.נ.א שלהם גם נשא שינויים כימיים הידועים בשם מתילציה אפיגנטית (epigenetic methylation) על הגן שאחראי לזיהוי ריחות.

המסקנה שלהם מכך היא שחוויות, באופן כלשהו, מועברות מהמוח לגנים, וכך מתאפשר המעבר לדורות הבאים.

ד"ר בריאן דיאס מאונ' אמורי מציין ש"מבחינת העברה בין-דורית, תוצאות המחקר מאפשרות לראות איך חוויות ההורה, אפילו לפני הפריית הצאצא, משפיעות הן על המבנה והן על פעילות מערכת העצבים של הדורות הבאים".

 

את מבינה כמה זה עוצמתי?
וכמה אחריות יש לנו כאמהות, כדודות, כסבתות, כאחיות?

כשהבנתי את המשמעות הזו – נפתחה איתה התובנה – שאנחנו יכולים לשחרר זכרונות שהועברו אלינו מההורים ומהסבים – לא רק עבורנו – אלא גם עבור הילדים שלנו.

ציטוט של דר בריאן דיאס - מבחינת העברה בין-דורית, תוצאות המחקר מאפשרות לראות איך חוויות ההורה, אפילו לפני הפריית הצאצא, משפיעות הן על המבנה והן על פעילות מערכת העצבים של הדורות הבאים

בריקול הילינג אלו הם שלושת דרכי החקירה של הגופנפש על מנת למצוא את החוויה הרגשית שבבסיס המחלה או דפוס ההתנהגות. החוויה הרגשית עשויה להיות של האדם המטופל (ננתח ונבין את ציר הזמן של חיי האדם), של הוריו (נבין מה קרה להם בתקופה לפני שנכנסו להריון עם המטופל, במהלך ההריון ולאחריו) או של אנשים אחרים בגנאלוגיה המשפחתית (כ-3 דורות לאחור). יותר מכך, לפי הריקול הילינג, יש סדר ודיוק גם באופי העברת זכרונות מקודדים אלו – לא יהיה זה כל אחד מהגנאלוגיה, אלא מישהו שקשור אל האדם מבחינת מיקומו בסדר המשפחתי.

לאחר שמוצאים את הסיפור, את החוויה או החוויות הרגשיות, למוח פעמים רבות אין יותר סיבה להמשיך ולשמור על דפוס התנהגות או מחלות אלו, ומשחרר אותן מתת-המודע והגוף.

באיזון חיים (Life Alignment  או B.A.T) – ניגש ישירות לתת-המודע ונמצא את החוויה שהמטופל עצמו חווה ומסמלת את כל החוויות הנוגעות לעניין זה (שכן, המוח משחזר זאת במהלך החיים שוב ושוב עד לשחרור), ואותה נשחרר באופן רגשי ואנרגטי, ובאמצעות כך נשפיע גם על זכרונות אלו מדורות קודמים.

 

כך או כך, אני רואה שוב ושוב, שהשיטות שאני עובדת איתן עוקפות את השכל האינטלקטואלי, ומאפשרות לגשת לזכרונות ברמה התאית, אותם זכרונות שנמצאים בתת-המודע או הלא-מודע וממשיכים להשפיע עליך יומיום, במיוחד כאשר את רוצה לעשות קפיצת דרך משמעותית בהגשמת החיים שאת רוצה לעצמך, ומגיע לך.

תת-המודע מנחה אותנו לזכרון הרלוונטי, בין אם הוא ידוע לך או לא – וביחד, אנחנו מעבדות אותו ומשחררות אותו.

כלומר, בין אם הזכרונות הגיעו מחוויות אישיות של האדם – או מחוויות של ההורים שלו – יש דרך ליצור ולנווט שינוי.

 

ממליצה לך בחום לקרוא מה סיפרו לקוחות שליוויתי על התהליך ועל מה שחוו.

וכאן אפשר לקבוע איתי מפגש ראשון בהשקעה מופחתת.